כהן נ' חב' רשת שיווק בסט מודל 1996 בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כספית על סך 7,500 ₪. בתביעתה התובעת טענה כי, רכשה בשנת 2003 סלון עור מחנות הרהיטים של הנתבעים. לטענתה, כשנה לאחר שקיבלה את הסלון, העור התחיל להתקלף.

התובעת טוענת כי פנתה מספר רב של פעמים לנתבעים כדי שיבדקו את טענותיה, ברם היא זכתה להתעלמות מוחלטת מצד הנתבעים. בשל כך, הוגשה התביעה שבפניי, שבגדרה, כאמור, התובעת עותרת לחיוב הנתבעים בהשבת הסכום ששולם על-ידה בתמורה לסלון אותו קנתה. לשם תמיכה בתביעתה, התובעת צירפה לכתב התביעה את הקבלה בגין התשלום וגם המכתבים שנשלחו על ידה לנתבעים.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 16.5.10 הנתבע מס' 2 ( להלן: הנתבע), טען כי לא קיימת כל יריבות בינו לבין התובעת, מכאן שדין התביעה נגדו להידחות. הנתבע לא הכחיש כי התובעת רכשה את הסלון מהנתבעת מס' 2 ( להלן:החברה), אולם ציין כי הסלון נמצא אצל התובעת שנים רבות, כך שאין לדעת את הסיבה העומדת מאחורי התופעה לה טענה התובעת.יחד עם זאת, הנתבע לא התנגד למתן פסק דין כנגד החברה.

ככלל, בין תאגיד לבין בעלי מניותיו פרוש מסך החוצץ בין האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד לבין האישיות המשפטית של בעלי המניות. אף שהמסך זה אינו הרמטי ובמצבים בהם פועלים התאגיד ובעלי המניות בערבוביה או במרמה, מתקיים לעיתים הצורך, למען עשיית הצדק, להציץ מבעד לפרגוד ולהרים את המסך המפריד. חרף זאת חשוב להדגיש, שאקט זה הינו דרסטי ויעשה בו שימוש אך במקרים מיוחדים ולא כדבר שבשגרה. במקרה שלפנינו לא מצאתי כי קיימת סיבה המצדיקה חיובו של הנתבע בתשלום פיצויי כלשהו לתובעת. התובעת לא טענה וממילא גם לא הוכיחה כי נתבע זה פעל בדרכי רמייה , אלא כל אשר היה בפיה שבחלוף זמן בסלון שסופק לידיה התגלו פגמים, דבר שלא מצדיק הרמת מסך ההתאגדות.

ועוד, אפשרי גם לחייב אורגן או בעל מניות לפצות את הניזוק, זאת שעה שאותו אורגן או בעל מניות פעלו ברשלנות והתנהגותם או מחדליהם הם אלה שגרמו או תרמו לנזקי הניזוק. חשוב להבחין בין מעשים או מחדלים המיוחסים לחברה והמקימים עילה אישית נגד החברה בלבד, לאלה המיוחסים במישרין לאותו אורגן שרק בגינם ניתן ואפשרי לחייבו בנזקי הניזוק. בענייננו, לא הונחה כל תשתית עובדתית שעשויה להצביע על התרשלות כלשהיא מצידו של הנתבע. עצם העובדה, שכנטען, בחלוף יותר משנה מרכישת הסלון מאת החברה הופיע אותו ליקוי בסלון, אין הדבר מצביע על הפרה לחובת הזהירות המוטלת על נתבע זה.

לאור האמור לעיל, בהעדר הגנה מטעם החברה, כן לאור עמדת הנתבע אני מקבל את התביעה נגד הנתבעת מס' 1, ומחייבה לפצות את התובעת בסך של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וגם הוצאות משפט בסך של 700 ₪.

אני מורה בזאת על דחיית התביעה נגד הנתבע מס' 2 ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: